סקרים

יוני 25, 2018
bechirot_3aml2g

מה שחדש בעולם הסקרים הפוליטיים

הסקרים הפוליטיים תמיד היו כאן, ובמערכות הבחירות האחרונות הם גם שיחקו תפקיד משמעותי מאוד. כולנו זוכרים את הסקרים שניבאו ניצחון גדול להילארי קלינטון במרוץ לנשיאות בארה"ב, אבל בבוקר שאחרי – ארה"ב התעוררה עם נשיא שאף אחד לא היה מוכן להמר עליו, דונלד טראמפ. אין ספק שלסקרים יש טווח טעות שצריך להכיר בו, אבל גם אין ספק שיש להם משמעות רבה ואפשר ללמוד מהם לא מעט. הם משקפים מגמה ודעת קהל, לפחות בנקודת זמן ספציפית, וזו בדיוק הסיבה שאנחנו ממשיכים לקיים סקרים פוליטיים גם היום, וגם הסיבה לכך שחשוב לנו להבין קצת יותר במה בדיוק מדובר.

סוגים שונים של סקרים מתאימים לתקופות שונות בקמפיין

רובנו יודעים בדיוק מה הם סקרים פוליטיים, פשוט משום שאנחנו קוראים את מהדורות החדשות ומכירים את התרשימים שנועדו לספר לנו מי היה נבחר לראשות הממשלה אילו היו היום בחירות ואילו מפלגות היו כנראה בקואליציה. עם זאת, חשוב מאוד להבחין בין סקר פוליטי פנימי לבין סקר חיצוני. הסקר הפנימי הוא סקר שהוזמן על ידי גורם מסוים במפלגה, על ידי מתמודד לראשות העיר או על ידי גורם ששוקל להתמודד לתפקיד כזה או אחר. לסקרים האלה מטרה אחת מרכזית: הם אמורים לשקף מגמות, לאותת לנו איך מתנהג קהל היעד ולהבין מה הבוחרים רוצים ומצפים שיקרה. ההבנה הזו חשובה, שהרי כדי לזכות בתפקיד כזה או אחר – אנחנו צריכים לדעת בדיוק למי לפנות ואיך לעשות את זה נכון.

הירידה באמינות הסקרים

היתרונות של הסקרים הם יתרונות חשובים, וברור לנו מה הם. זו ההזדמנות שלנו לדעת איך הציבור חושב, איך אירוע מסוים משפיע על דעת הקהל, אילו נושאים מטרידים אותו יותר ואיך קמפיין כזה או אחר הצליח לייצר שינוי. אלא שבשנים האחרונות אמינות הסקרים נמצאת במגמת ירידה, והבחירות לנשיאות בארה"ב הן רק דוגמה אחת. הבחירות לכנסת ה-20 (שהתקיימו ב-2015) הן דוגמה טובה נוספת. על פי רוב הסקרים שפורסמו בסמוך ליום הבוחר הייתה זו מפלגת המחנה הציוני שהובילה, ואחרי שנים שבהם הליכוד היה בשלטון היו מי שניבאו שינוי. בסופו של דבר המשיכה מפלגת הליכוד לקדנציה נוספת בשלטון עם 30 מנדטים, 6 יותר מאשר המחנה הציוני. סקרים פוליטיים לא ניבאו את התוצאה הזו, שהזכירה במידה מסוימת את הבחירות של 1996, אז ניבאו הסקרים ניצחון לשמעון פרס, אבל בנימין נתניהו היה זה שהרכיב את הממשלה.

הסיבות לירידה במהימנות הסקרים

אפשר למנות לא מעט סיבות אפשריות לחוסר היכולת של הסקרים לנבא את תוצאות הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות. אם ננסה להבין איך ניצחה מפלגת הליכוד את הבחירות ב-2015 למרות שהסקרים ניבאו ניצחון למחנה הציוני, נוכל לבחון כמה אירועים שהתרחשו בדרך. נאום נתניהו בקונגרס או הקריאה להצביע ביום הבחירות משום ש"הערבים נוהרים בכמויות לקלפי", אלה הם רק חלק מההסברים האפשריים לתוצאה הזו. אם כן, במקום לנסות ולנבא את תוצאות הבחירות, יכול להיות שעדיף לנו להתמקד בסקרי עומק, אלה שמאפשרים לנו להבין את הלך הרוח, לנתח את השינויים בדעת הקהל ולהבין מה הוא באמת רוצה.

סקרים לניתוח מגמות והתנהגויות

אם הסקרים מתקשים לנבא את תוצאות הבחירות ואנחנו לא באמת יכולים לדעת כמה קולות תקבל כל מפלגה או כל מועמד לראשות העיר, סקר מגמה יכול לספק תוצאה טובה וחשובה יותר. סקרי עומק מהסוג הזה מאפשרים  לנו להבין את עמדת הציבור ולהתמקד בתכנון קמפיין חכם ונכון יותר. זו ההזדמנות להבין מה הנושאים הבוערים על סדר יומו של הבוחר, איך הוא רואה את המועמדים השונים, האם פעילות  כזו או אחרת הותירה רושם (ואיזה), וככל שנמשיך לקיים סקרים מהסוג הזה לאורך זמן, נוכל גם להבין את המגמה. נוכל להבין האם הפעילות עובדת, האם הקמפיין אפקטיבי, והאם הקהל חושב קצת אחרת אחרי כמה שבועות או חודשים. אז נכון, היינו רוצים  לדעת בדיוק מה צריך לעשות וגם להבטיח תוצאה משביעת רצון, אבל בחירות פוליטיות נשענות על פסיכולוגיה ועל אירועים חיצוניים רבים שקשה לנו לנבא או לדעת איך הקהל יגיב אליהם.

אז איך עושים את זה נכון?

עד שהדלוריאן תהפוך למכונת זמן אמיתית שתספק לנו הצצה ליום שאחרי הבחירות, הסקרים הם הכלי המשמעותי ביותר שלנו, ואנחנו רק צריכים לדעת איך להשתמש בו בתבונה ולהפיק ממנו תובנות בצורה טובה יותר. אנחנו עושים זאת על ידי התאמת סוג הסקר לסיטואצליה ולשלב בקמפיין, בניית מדגמים מדוייקים במיוחד, ומחקר חיצוני ומקדים לסקר. בנוסף, אנו משלבים מספר סקרים לדוח משוקלל, וכך מזקקים את המידע ומביאים למתמודד תמונת מצב ברורה, מדויקת ואמינה במיוחד.

יעניין אותך לקרוא גם על

סקרים כמפתח לאסטרטגיה בקמפיין... רגע לפני שמתחילים: כך תגבשו אסטרטגיה לקמפיין יש לכם תכניות גדולות וברור לכם בדיוק מה צריך להיעשות בעיר כדי שהדברים ייראו אחרת. טובים יותר. מצד שני, כ...